"וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ" – מצווה היא מהתורה לקבוע מזוזה בפתח הבית, כפי שנכתב בספר דברים. ננסה להסביר כמה מהעקרונות החשובים בנוגע למזוזה.

המזוזה היא קלף מבהמה כשרה – שעליה כתב סופר סת"ם את פרשת "שמע ישראל", את המזוזה מנחים בדרך כל בתוך תיבת עץ שכתבות עליה ש-ד-י – אחד מכינוי הקב"ה וגם ראשי תיבות של שומר דלתות ישראל – ושאמורה לשמור על המזוזה מפני פגעי מזג האויר, את התיבה מתקנים בצד הימין בכל פתח בבית יהודי, בחלק התחתון של השלישי העליון.

 

להלכה נקבע שכל חדר שגודלו לפחות 2 מטר, צריך לקבוע מזוזה בכניסתו. חדר לצורך העניין הוא גם פרוזדור מזווה, מחסן וכדומה. אם ישנם מספר פתחים שמובילים לאותו חדר, יש להתקין בכל אחד מהם. אין להתקין בכניסה לחדרי אמבטיה או שירותים.

 

כמו בתפילין, חשוב מאוד לבדוק האם הסופר שכתב את המזוזות הוא יהודי כשר שבקי בהלכות הכתיבה.

את המזוזה גוללים כך שכאשר פותחים אותה ישר אפשר להתחיל לקרוא בה. כמובן גם חייבים לדאוג לבדוק אותה אחת לשבע שנים.

 

בעת התקנת המזוזות מברכים רק בעת התקנת המזוזה הראשונה, בדרך כלל בכניסה הראשית ומכוונים גם על התקנת שאר מזוזת הבית. את המזוזות מתקינים באלכסון וחייבים לדאוג לכך שהוא מוצמד טוב על ידי מסמרים, או דבק מגע.

 

מזוזה תמיד היוותה את הסמל לבית יהודי ולכך ש-ה' משגיח על הבית ועל הגרים בו.